בדיוק כמוני אתה סופר עכשיו את הימים על הלוח שנה,
מסמן בחודשיים האלה, כל יום שעובר ואני רחוקה.
בדיוק כמוני אתה צובע ימים בכחול וכתום,
בדיוק כמוני אתה מפחד לחלום.
סופרת בשקט איך עוברים ימים שקטים כמו נצח,
ואת השתיקה המחרישה,
ויודעת שקצת רחוק מפה, אתה עושה אותו דבר.
ואתה רוצה להתקשר, אתה בטח כבר מחזיק טלפון ביד,
אבל נשבע לעצמך שאתה לא תשבר ושהכל יגמר עוד מעט.
אתה חושב, שעם השתיקה הזאת אתה תנצח,
אבל אתה כבר נחלש, ויושב עם חבילת סיגריות,
בטח גם קנית באמצע הלילה, שהירח עמד בשמיים.
אני יודעת, בדיוק כמוני אתה יושב עכשיו,
כבר בלי תחושה, כבר די קדום, ומקווה,
שמחר לא יהיה אף אחד שיעצור אותך, שישמור,
כי אתה מפחד יותר מהם מאשר מעצמך,
בדיוק כמוני, רוצה לאבד את עצמך.

(4.4.06)