New Stage - Go To Main Page

ז. נדי
/
ילדה ומכחול

הלכתי רחוק מדי.
רק הפעם, רחוק מדי.
רציתי ילדים, בית, משפחה.
והרצוי - רצוי, והמצוי - הוא כבר איננו.

ילדים בכל מקום. חלקם בתהליך, חלקם כבר פה.
ואני?
מתי גם אני
אחייך לשמע המילה אמא?

חיפשתי אהבה,
אך היא מגיעה ונמוגה.
כל מה שנשאר הוא זכרונות
בתמונות -

חתן כלה,
אך הן מעורפלות, נמוגות,
כמו דמותך.
כמו דמותי כיום.

אף אחד אינו רואה,
איש לא שומע.

רק אני ואנוכי לבדי,
בעולם מלא חיוכים -
חיוכי נאלם.

ושוב כאן מול המקלדת,
מנסה למצוא מילים שיחפו על הכאב,
כאב העזיבה והנטישה
שאינו מרפה ממני...

ורק המכחול וקצת צבע, נותנים גם צבע לחיי.



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 4/5/06 12:51
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
ז. נדי

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה