New Stage - Go To Main Page

אריה בלאק
/
הזמן עוצר

כשהיא מנשקת אותי, אני כמעט נמס.
כשהיא מנשקת אותי, הדם בתוכי תוסס.
אין טוב, אין רע, אני נהיה רגוע, חולמני.
אין יום, אין לילה, אין כלום, רק היא ואני.
כשהיא אותי מנשקת, הבעיות מעצמן נעלמות.
כשהיא אותי מנשקת,העיניים שלי נעצמות.
כשאנחנו מתנשקים, העולם כולו נעמד, נעצר.
כשאנחנו מתנתקים, אני בשפתיה שב ונזכר.
כשאנחנו יחד, אני יכול לעשות הכל, נו טוב, הכל כמעט.
ואני מאוד רוצה שהזמן יעצר, או שיזרום קצת יותר לאט.



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 5/4/06 18:57
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
אריה בלאק

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה