לילך המאמוש / שמש |
בשפה המוכרת לי
ואני שם, בחיוך רחב
מסתכלת עליך.
מוחקת זכרונות כואבים,
מזמנים שלא היית
והם את דרכי אליך, חוסמים.
השמש משכימה קום
וצורב לך בעיניים
תכלת ים, של שמחה וצחוק.
אני רואה הכל,
כל מה שמרגיש,
כל מה שיכול
וכבר כמה שעות שלא ראיתי אותך
והגעגוע גדול.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|