יש משהו באוויר.
בין שתי נקודות מחשבה גולמיות הנישאות ברוח עובר קו רגש דק
וישר אחד. מיתרים עדינים השזורים כחוט השני בתוואי הקשר, מטווה
הנפש, נמתחים, מרטיטים, לא פוקעים לעולם. בקצוות מצטלצלים
פעמוני הלב. תדר השדר שקט ושלו.

בקרקעית דורך כוכב פועם. עת ערפילים מכסים את רקיעי העיניים
והדעת אינה מיושבת וצלולה, חיכוך הלבבות מבעיר כדור שמש בהיר
בשיפולי הבטן. בהתעבות העבים מרחפים במעבורת החלל שבפנים.
יוצרים (יש מנין) כוח משיכה בחיבוק שמיימי סלילי נשמה לופפים,
עוטפים-לוטפים נגיעות-נגוהות, מפליגים בספינת חלומות, משיקים
בצלע הרמוניה, מנשבים זה בזה, פיסות תקוה רוקמים. בקו האופק
נגלים גלי אור סוחפים בכל פעם. נשמעים פעמיי שמיים. סנוניות
במשורה צועדות בסך, מפיצות הבשורה. אגל באגל נמסך.
עולה המסך.

כוכב פועם - כוכב שבהירותו משתנה באופן מחזורי עקב התנפחותו
והתכווצותו המחזורית.