ילדות קטנות עוברות שלב,
שבו הן פוחדות ללכת לשירותים,
כי אלוהים צופה,
כי אלוהים סוטה.

זה מחזיק בערך שעה, לרוב
ואז במשך זמן מה,
הן עושות את הצרכים כמה שיותר מהר,
כי אלוהים צופה,
כי אלוהים סוטה.

אלוהים היה שם כשאמא ואבא עשו אותך,
אלוהים היה שם כשהייתה לך עצירות בפעם הראשונה,
אלוהים היה שם כשלא ניגבת,
ושיקרת לאמא שלך ואמרת לה שכן.
אלוהים היה שם כשברח לך בתחתונים,
כי אלוהים צופה,
כי אלוהים סוטה.

ילדות קטנות לא מבינות מה זה אל-כל-יכול,
רק אל-כל-רואה,
והן מבינות שאלוהים שם,
גם אם הן רוצות להיות לבד,
אבל הן לא יכולות.

ילדות קטנות לומדות מה הוא פחד,
עוד לפני שמלמדים אותן את האל"ף בי"ת,
ילדות קטנות לומדות למצוא בפחד סוג של נחמה,
ובד בבד מלמדים אותן שהן לא ניתנות להצלה,
כי אלוהים צופה,
כי אלוהים סוטה.

ילדות קטנות גדלות,
ואלוהים נשאר איתן,
הן כבר מבינות מה זה אל-כל-יכול,
וזוכרות מה זה אל-כל-רואה,
והפחד שבו למדו למצוא את הנחמה,
נשאר מועקה.
כי ילדות קטנות זוכרות היטב,
וילדות קטנות לא שוכחות, גם כשהן גדלות,
שאלוהים צופה,
כי אלוהים סוטה.