בשנתך אומר לך:
בשעה הזו
לא נכתבים שירים.
הרוח המלקטת שברי הדים
איננה שירה.
אף לא הלטאות
החומקות אל סדקי קירות,
או נחמות שנובטות בדשא.
גם אני
אינני נאבק עוד
כאדמה
המתמסרת לנשיקות הגשם -
אין זאת, כי
נשימתך מפריחה
בלונים צלולים אל אוזני
הגוהרת על שדייך -
ואני משורר מובס, מקשיב להם
שומע ים גדול זורם אליי,
ואותך -
נודדת מתחת צדפי עפעפיים
אז אין לי דרך לומר,
אלא
שאהבתי מצמיחה יער. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.