אני שונא שהאוטובוסים תמיד מאחרים בדקה שאותה אתה צריך הכי
הרבה, אני שונא את הנשים הנהגות - שממש לא צריכות לנהוג -
וגורמות לפקקים של שעות, אני שונא את הציידים שהורגים - לא,
רוצחים - בדם קר חיות קטנות וחמודות בסכנת הכחדה רק בשביל העור
שלהם, אני שונא את המנכ"לים שממש ברגע זה מפילים עוד כמה
דונמים של יערות הגשם רק בשביל לגלגל עוד כמה דולרים, אני שונא
את הטרוריסיטים שרוצחים חפים מפשע וקוראים לעצמם לוחמי חופש,
אני שונא את הצביעות והשחיתות של הפוליטיקאים היום, שאם רק
האנשים שהקימו את המדינה היו רואים אותם הם היו מתהפכים בקברם,
אני שונא את החברות המולטי מיליונריות שכל יום מוציאות זבל חדש
לעולם שאנחנו בכלל לא צריכים, אני שונא את ההתנהלות הבלתי
פוסקת של אנשים באמצע היום שלחוצים כל כך מהסביבה ומהרוטינה
שלהם שהם כבר שכחו איך להנות מהחיים, אני שונא שאני מרגיש
כאילו בא לי לדפוק כדור בין העיניים של כל פנדה שלא מוכנה
להזדיין כדי להציל את הגזע שלה,
אבל הכי הכי אני שונא את העובדה,
שאני לא יכול לכרוך את אצבעותי סביבך,
ופשוט לגרום לכל זה להיעלם,
להעניק לך את התחושה שיש מחר טוב יותר.