מעשה אחד
בילד אחד שרצה להגיע אל השמש. חולם עליה בלילות מסתנוור בימים,
מבקש לדעת מה בפנים, מאיפה האור הזה ולמה הפרחים וטיפות הטל
הרעננות, איך זה כשהדשא מכוסח ויש ריח טוב ולמה כל-כך טוב לי
לפעמים בבוקר. באיזה כפר אחד, שמע, יש אחד מלול שמו. נפלאה
בינתו ובהירים דבריו, את כוחו חשב הילד החכם אולי הוא שואב
מהשמש אולי הוא יודע מה יש בפנים. איך נכנסים לשם שאל, מה בכלל
יש שם ולמה פורחים הפרחים, איך זה שהים כה יפה?

הרי אנשים חיים גלגולים, נוסקים אל השחקים צונחים במורדות,
מסתנוורים מהשמש ולא מנחשים את מה שאתה הצלחת כבר לשאול, הרי
זה לא ייתכן אמר מלול, בגילך? מישהו צריך פעם לראות מה הולך שם
ענה הילד, למה פורחים הפרחים מדוע מחייכות השפתיים, למה זורחת
השמש? שמעתי על חללית חדשה שהמציאו...לפחות תן לי כתובת של איש
אחר חכם ממך... קנו לי נעלים חדשות אני יכול ללכת הרבה יותר
מרוב בני האדם.

מלול חייך, הסר דאגה מלבך, אף דרך שתעשה לא תהיה חשובה יותר
מזו שתעשה בדרכך מכאן, אף דרך לא חשובה יותר מזו שבה תלך למגרש
המשחקים, לשחק עם חבריך. השמש היא כאן בשבילך ממש, אל תפספס אף
פרח בדרך, ספור את כל המטוסים ברקיע תנצח בכל משחקי התופסת,
תרוץ מהר יותר מכולם, תתחבא טוב יותר, תצחק חזק יותר, תאהב טוב
יותר, כשתקום מחר בבוקר תהיה בידך תשובה.

הילד הרגיש את דברי מלול הזקן בלבו, וזה לא שכח את מלול הזקן
יותר מעולם. מבצע את מצוותו אחת לאחת, נגע בכל העלים הריח את
כל הפרחים, אהב את כל האנשים רץ כשראשו אל הרקיע. למחרת בבוקר
היתה תשובה בלבו. חזק מחוויית אמש מחייך מתמיד שמש בלבו, הרי
אין חזק ממנה, גם לא אלף פצצות ואלף צבאות והיא בלבי לתמיד
הבין. תמיד תהיה שם בשבילי ואוכל להחזיר לה את שנתנה לי, לאהוב
כפי שהיא להיטיב כמוה, להפציע לזרוח, לנסוק לשחקים לצנוח
במורדות, ללטף את הפרחים. הרי חזקה מאמונה זו כבר לא תהיה לי
חשב ושכח מיד את העניין כולו ואת מלול הזקן.