שרוני כהן / הבלון |
בפינה.
אחרי זמן מה ראיתי אותו שוב; הוא היה חצי מנופח, כבר לא בדיוק
ריחף. לקחתי אותו. רציתי לתקוע בו סיכה ולסיים את זה. אבל אז,
אז הסתכלתי עליו. הוא נראה שמח והמשיך לרחף בקושי, נאבק, כאילו
עדיין לא איבד תקווה.
אז עזבתי אותו.
לא רציתי להרוס לו.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|