הסרט החדש של הבמאי החצי יפני אנושי חצי רובוט מכונה שנוצרה
במפעל לאנשים הגיע לארץ. דווקא אתה, ברור שאתה, קיבלת את
העבודה לתרגם אותו. מכל המתרגמים שעובדים כאן נבחרת אתה. זה
היה די ברור אחרי שלא הופעת שבוע לעבודה בטענות שאתה חולה.
כולם התחמקו, כי כולם ידעו מה קרה שהסרט הקודם של היפני מכונה
הגיע לארץ. הוא פשוט שודר בלי תרגום. הבנאדם שתירגם סרט שלו או
לפחות ניסה לתרגם סרט שלו כבר לא נמצא איתנו כאן היום. גם אתה
שמעת שהוא נמצא מת אחרי שהוא חיטט בעצמו בעזרת קיסם שיניים.
גם אתה בהתחלה חשבת מה כבר אפשר לעשות עם קיסם, אבל הגופה
המרוטשת של עצמו לא בדיוק חשבה ככה. בסוף הבנת שבעזרת קיסם
והרבה שעות של טירוף אפשר לעשות הכל.
הבנאדם חיטט בעצמו והגיע לעומקים שהגוף שלו בכלל לא ידע שיש
לו. הוא התחיל עם השיניים, הוציא אחת אחת, בעזרת חיטוט
בחניכיים, בין השיניים. ואז משם הוא עבר לכל הגוף. עם כל הדם
וכל הכאב שבהוצאת השיניים, להישאר בהכרה ולהמשיך לחטט בעצמך ,
זה באמת היה נחשב לכבוד גדול בעדר של מזוכיסטים.
ודווקא אתה. אף אחד לא ידע למה הבנאדם חיטט בעצמו. רק ידעו
שהוא עבד על הסרט. ואתה נבחרת, תכלס לא הופעת לעבודה סתם. מגיע
לך.

אתה יושב מול המסך, רואה ומתרגם את הסרט. עובר מילה ועוד מילה,
הכל מתחבר מצויין, סרט זורם, אלים, משהו משובח, כזה באמת לא
ראית כבר מזמן. אתה מבין שזה הסרט הכי טוב שראית וממש חיי את
הדמויות בחיי היום יום שלך. כל יום יוצא לרחוב בדמות אחרת
מהסרט.
יום אחד אתה רוצח, יום אחד אתה קדוש, יש ימים שאתה אפילו אישה.
עברו כבר שבועיים ואתה עובד על הסרט. שכחת מכל הסיפור של ההוא
שהוציא לעצמו את השיניים וכל זה. הסרט הזה הפיח בך רוח חיים
חדשה שלא הכרת. אבל אמא אמרה פעם שמי שנוהג לתת, יגיע זמנו גם
לקחת.
היו לילות מעולים של תרגום. אתה יושב ומתרגם ומעשן שרשרת של
סיגריות בכבדות ורומס עוד ועוד מילים בדרך למילה האחרונה של
הסרט.
ואז היא מגיעה. ויש לה מעין צליל מוזר שכזה, ואתה לא מצליח
לתרגם אותה. אבל בפנים מרגיש שיש בה משהו שישנה אותך לעד. שיתן
לך את הפוש הסופי הזה לעבר הגאולה, יעצים את התחושות המעולות
האלה שחווית בזמן האחרון. אתה מנסה למצוא תרגום בספרים,
באינטרנט .
ואין לך עדיין מושג מה היא אומרת ואיך לתרגם אותה. עברו כבר
שלושה ימים.אתה לא ישן. אתה לא יכול גם לתת למישהו אחר לעזור
לך, כי אתה יודע שאם זה יקרה ככה אז אתה תפספס את הרגע שלך. את
רגע הגאולה. אתה מרגיש איך הראש שלך מתפוצץ למיליון חלקיקים
קטנים שנמרחים על הקירות ונעלמים.
אתה מתרוצץ בין סיפריות בעולם כדי למצוא תשובה. פיטרו אותך
מזמן, ואף אחד לא מבין אותך. אפילו הגעת לתקשור עם המתים ועם
אלוהים, ואין להם תשובה. אנשים מנסים להסביר לך שזאת לא מילה
בכלל, ואולי זה סתם צליל ושזה לא משמעותי בכלל לסרט. אבל אתה
יודע, אתה יודע שכן, המילה הזאת היא הפתרון בשבילך. הפתרון
לסרט. סוף מושלם, משהו ברמה שעוד לא ראו מעולם. אפילו הבמאי
חצי יפני חצי רובוט לא יכול לעזור לך. כי הוא לא מתוכנת לעשות
ככה. אתה משתגע. אתה לעצמך.

החדר הקטן והעלוב ששכרת בדרום העיר נראה עוד יותר עלוב ממה
שהוא. הכל מטונף, גיזרי עיתונים מפוזרים בכל מקום, מיליון ספרי
תרגום  ושפות זרוקים על הרצפה בערמה ענקית. אין תשובה.
כבר חודש שאתה לא זז מפינת החדר, הכל מצחין, אתה ערום מזיע
ופוצע את עצמך. חושב באובססיביות על המילה האחרונה בסרט של חצי
יפני אנושי חצי רובוט מכונה. המילה שלפי דעתך היא הפתרון
להכל.
ביד  שלך יש קיסם עץ רגיל, ואתה מתחיל לחטט בחניכיים, שולף שן,
ועוד שן, ועוד שן.