כשזאוס זרק את הברקים שלו, אתם חושבים שהוא כיוון לאדם מסויים?
אולי הוא פשוט שיחק קליעה למטרה בשביל להעביר את הזמן? יכול
להיות שהעולם השחיר עליו והוא נשאר בודד ויתום בחשכה? יכול
להיות שהוא בכלל לא התכוון לפגוע באף אחד אלא רק רצה להאיר
טיפה את הדממה?

כשנמלים הולכות לשדה להביא אוכל לקן הן מודעות לכך שיכול להיות
שזהו יהיה מסען האחרון? אם כן, מדוע הן בכלל יוצאות? לדעתכם,
הן שמות לב לעולם הגדול סביבן, זה שמאיים על חייהן, או שהן
עיוורות ומרוכזות רק בעולמן הקטן? ועוד דבר, הן, הנמלים,
דואגות לקן ומטפלות במלכה מתוך בחירה, או שמא הן נולדו לעבודה
מחפירה והן עושות אותה בלית ברירה?

וכשהכוכבים מנצנצים בשמיים הם מלאי תקווה, או שהם פשוט תקועים
מחוץ לאטמוספרה בלי יכולת לזוז? וכשהם נופלים זו תופעה טבע
יפיפיה, או שהם מנסים לברוח ממשהו אז הם רצים במלוא כוחם? ומהו
צבעם, האם הם מתייפיפים בשבילנו, בני האדם, בכסף זוהר ונוצץ,
או שהם פשוט כל כך חיוורים כך שזה נראה כאילו הם חלק ממסיבת
ריקודים?

והשאלות הללו מהן בכלל
ומאיפה הן באות?
העולם כאילו איבד משמעות, איבד את רשתות הביטחון שלו.

הדברים כל כך לא ברורים,
והמשמעות מסתרת מעין כל
ואני, אני רק רוצה לדעת אחת ולתמיד
כדי שאפסיק לצפות וליפול.