אני מפחדת שיגיע סוף העולם.
אני לא מתכוונת לזה שפתאום יגיע משהו ויהרוס את הכל. אני
מתכוונת לזה שזה יקרה לאט לאט.
פתאום יגמרו הבדיחות. הן יחזרו על עצמן. ברדיו לא יהיה מה
להגיד, כי הפיגועים יפסקו. הכל יהיה כבר הרוס. האופנה תחזור על
עצמה, ולא  יהיה איך להתלבש. כבר לא יהיו מילים שנשמעות מוזר,
מצחיקות כאלה, או גסות, כי כולם יתרגלו לשפה. התוכניות
בטלוויזיה יגמרו, כי כבר לא יהיו רעיונות חדשים. הכל יחזור על
עצמו, פעם אחר פעם, אלא אם יום אחד זה פשוט יפסיק. הכל יפסיק.
אנשים ירצו להתאבד, וגם זה לא יהיה להם מוזר.
הם כבר התרגלו לזה.