הולכת לריצה בפארק הלאומי
חושבת לעצמי אני זה לא אני
נכנסת למסלול בקצב מטורף
בורחת מאחד שאפילו לא רדף
ובי היה רק חומץ לברוח מהסוף
ובי היה את האומץ לברוח ולכתוב
המשכתי, רצתי, עיני אל הקרקע
וכשהרמתי רק הבנתי שהכל
מעגל
אחד שלם
מה הטעם אם זה לא משתלם
אחד חצוף
אין טעם פה, ירק לי בפרצוף
אחד משכיל
שממשיך לרוץ ולא חשוב הגיל
אחד נשבר
ועכשיו אומרים שזה כבר מאוחר
ולי יש דווקא אופי חיובי במקדימה
יגיד לכם כל מי שמכיר אותי לא פנימה
ואם החלטתי לעצור לרגע או לשניים
דוחפים אותי כבר מאחור הכביכול נורמליים
ושוב על הרגליים ושוב עם אחרים
ממש שמחה שיש לי כאלה חברים
ובי היה רק חומץ לברוח מהסוף
ובי היה את האומץ לברוח ולכתוב
הגעתי שוב מותשת, קרץ לי העבר
לאן בדיוק הולכת? שוב היכה בי שהכל
מעגל
אחד שלם
מה הטעם אם זה לא משתלם
אחד חצוף
אין טעם פה, ירק לי בפרצוף
אחד משכיל
שממשיך לרוץ ולא חשוב הגיל
אחד נשבר
ועכשיו אומרים שזה כבר מאוחר
אין לזה סוף אין לזה סוף
עד שאשאף ואנשוף ואשאף ואנשוף ואשאף -
ודי!
אז אולי. אז אולי.
מה פתאום תתעורר
אתה זה לא הוא
אני זה אחר
אולי בלבלת אותי עם חבר
אנחנו דומים זה מדהים. זה מדהים
חלמתי חלום
חלמתי חלום
אני במקום
אין בו זמן
והים מתחבר לרקיע
ובי יש סמים זה נעים. זה נעים
אין סוף להתחלות-
שונאת את כל ההתחלות. אין לזה סוף. אין לזה אין לזה סוף.
