בס"ד.

אז רציתי, אז מה? כמה פעמים אני רוצה... זה אומר שזה אפשרי?
ידעתי שזה מן רצון שלא יתממש, אבל עדיין רציתי, אולי רק כדי
לממש את הרצון שאני יודעת שלא יתממש...
ואם כל זה עדיין לא ברור, אז אסביר את עצמי (לעצמי! כי אפילו
אני אינני מבינה). כן, אני יודעת, כל פרק זמן מסויים עוטפת
אותי תחושה של רצון עז, אני מייחלת לשוב לתקופה ההיא, לתקופה
הוורודה.
אך בעצם, האם היא בכלל היתה?
הגעתי למסקנה שבכל שלב קשה בחיינו, כאשר אנו מביטים לאחור,
"פעם" נראה לנו כל כך מושלם.
אך זה לא כך משום שגם "פעם" היו צרות, וגם אז סבבו הבעיות, הן
לעולם לא נעלמות. ואולי מוטב שכך, אחרת מה הטעם לחיות? כאפשר,
אין בעיות לפתור, אין מטרות להשיג. סבל הוא באיזשהו מקום סוג
של שמחה, משום שכאשר הוא מסתיים שמחה עצומה עוטפת אותנו.
גם כיום ישנם דברים שהייתי רוצה לשנות, וכאשר אני מביטה לאחור
אני מרגישה שפעם היה יותר טוב, אבל כבר הבנתי שזה לא כך, משום
שפעם היה גם יותר גרוע... היו כל מיני תקופות. מן הסתם את כולן
אאלץ לחוות...