רק את ואני כאן , מתחת לשמיכה כאן,
מכרובלים זה בגופו של זה,
הנשימות שלך חמות על צווארי,
מרגיש את גופך צמוד לשלי.

בכל שניה חולפת, בכל נגיעה משותפת,
צמרמורת אוחזת בי ,
האהבה שלנו , החזקה שלנו, המתוקה שלנו,
אין דבר דומה לה בעולם.
בחיים חיפשתי , מעולם לא מצאתי,
עד שהרגשתי אותך בזרועתי.

ועכשיו אנחנו חבוקים פה יחד,
גופות מחוברים אל מול הקור בחוץ,
הגשם שם יורד, על הגג זורם,
וההרגשה, של החיבוק שלך ,
בתוך האפלה, זה ממש נפלא..

ואת כאן נשענת , את כאן מחבקת,
את כאן שותקת לידי,
ואני מקוסם , כל שניה נוצר
מקווה שהלילה הזה לא יגמר..  

הגשם קצת נפסק לו,
החושך קצת חלף לו,
רואה אותך, יפה , רואה אותך קסומה,
ואני מחזיק בך , ואני אוחז בך,
בעדינות אין קץ -
ברגישות שאין שניה לה,
בנגיעות שאין אוהב מהן..

והכל כל כך מושלם..
חוץ מפרט שולי קטן,
שהכל בדמיוני,
והקסומה שלי עוד לא כאן.

רק אני כאן, מתחת לשמיכה כאן,
מכרובל בתוך עצמי , מקשיב לנשמתי ,
לגשם על הגג -שוב הוא התחזק לו.
וחושב עליך , על כל מעלותיך,
ודואג , לקסומה שלי ,
שתבוא למלא באהבה שלמה,  את המקום הריק,
מתחת לשמיכה שלי, שממתין רק לה.



מוקדש למאיה - הקסומה שלי שעוד נעלמת מעיני..
ולגלית , קסומה בזכות עצמה, שבזכותה רשמתי את הפואנטה..:)