[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








הצלקות
הן אהבות
שהפכו לפצעים
והגלידו
אך לא באמת
וכעת
הן סימנים

לכל אחד יש צלקות
שמזכירות לו נשכחות
שמזכירות לו אהבות
שנגמרו

אני מביט בצלקות שלי
ומתאהב בהן כל פעם מחדש
הן מספרות לי סיפור
על יאוש בלתי גמור
אני מביט בהן ונזכר
באכזבה
אני מביט בהן ונזכר
באהבה

הצלקות שלי הן כמו יומן
כמו ספר זיכרונות
שמקפיד להזכיר לי את העבר
שמלא בכאב, פחדים ואכזבות

ומה אעשה בלא צלקות?
מי יזכיר לי את עברי?
את מי שהייתי
מי שאני עכשיו
ומי שיכולתי להיות
מי יזכיר לי את כל האשליות?

אנחנו אוהבים צלקות
כי הן מזכירות לנו
את מה שנשאר
מהעבר
ואיך אפשר בלא עבר?
גם אם הוא מזמן נגמר
אני מביט בצלקות ומיד נזכר
שהכאב תמיד נשאר
את הצלקות כולנו אוהבים
אולי כי הן מזכירות לנו
עד כמה היינו טיפשים.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
אדוני לא רואה
אף אחד ממטר







לקוח פגוע


תרומה לבמה




בבמה מאז 2/5/06 10:53
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
אנטואן א. פלרי

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה