בתחילת מרחב היה ירוק
היה מקום לכתוב
טרגדיות לבושות כתום.
כשכולם מסביב צופים
מרגיש כמו תולעת במבוך מזכוכית
וזה היה שקט בינתיים
שני הצדדים בועטים, מתקרבים מתרחקים
קרן אהבה פוגעת במשקוף
ואין שופט, כולם אשמים (אה הא!)
זוכרת את הלילות ברחבת העונשין
זכינו לכמה שערים טובים
בועט כדור אל עבר הירח
אולי ידע הוא מה טמון בו, במחר
ובראותי את יום המחרת
בהלה, כמיהה בלב בוערת
התשוקות והפחדים, ביחד צועדים
אך לעתים לכיוונים שונים
שני הצדדים בועטים, מתקרבים מתרחקים
קרן אהבה פוגעת במשקוף
ואין שופט, כולם אשמים (אה הא!)
זוכרת את הלילות ברחבת העונשין
זכינו לכמה שערים טובים
פתאום המשרוקית זועמת
על כרטיסי טיסה שטופי דם היא מרצדת
כמו כדור בביצים, רק בלב מבפנים
90 סיכות דקרו מהר מדי ועפו
רוצה הארכה אך היא לליגה אחרת ברחה
בוכה על הספסל בין ניצבים מחליפים
אילו רק היינו שנינו...
תולעים במבוך מזכוכית.
את השיר כתבתי במסגרת מבחן קבלה ללימודי קופירייטינג
נתבקשתי לכתוב שיר בשם שלמה ארצי בנושא כדורגל |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.