וכאילו ממציא את העולם מחדש
אתכנס מולי אינסוף ואתוודה,
אתוודה אל פצעי האתמול
ואפרוש כנפיי אל עבר נפלאות המחר
שיגיע, לא יגיע.
בוא, פתח אותי אליך
אחוז בי והראה לי את השביל
אחוז בי ושא אותי על כנפיך המזהיבות.
ארצה לשוט בעקבות הדי גוונים,
נושאים שמיים וארץ.
זרוק לי עצם, אחת תספיק
ואקפוץ עם כל כפותיי
אנשך, אצעק, אפול
ואדע את כל אשר הסתרת,
את כל אשר בדית מעיניי.
אראה ואומר
יש!! |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.