New Stage - Go To Main Page

נועם גונן
/
נשארת בחיים

על עוד דף רשמת את השם שלה
הוספת לה מילים שתראה מציאותית.
שיר קטן כל כך אישי רק בשבילה,
נכתב רק בגללה, פתאום קשה לה להחליט

אם לקרוא את סוף השיר בלי התחלה
החלק הכואב מודגש תמיד בחיבוקים.
זה ברור לה שהסוף הוא גם שלה,
לקרוא את זה מחר, להרגיש קצת רחוקים
מהאמת... למרות שזה נראה שלפעמים

שהיא כבר לא אוהבת, היא באה ועוזבת
ביקשה את האמת למרות שהיא כל כך כואבת
היא חושבת, אולי תכתוב לה שיר?
אולי אותה תזכיר בעוד משפט?
או מילה, למי איכפת, העיקר שהיא נשארת בחיים.

על עוד דף רשמת שאתה מרגיש
חנוק כאן בלעדיה, שקשה לך לנשום.
היא יודעת שאתה כבר לא אדיש,
כבר לא אדיש אליה, ונשאר לך לרשום

עוד מילה אחת כואבת, נכונה
שמגיעה אליה, תמיד בכל מקום.
היא פתאום נראית בעצם קצת שונה,
וכשתחשוב עליה, תדע שגם שהיום
שיש אמת... למרות שזה נראה שלפעמים

שהיא כבר לא אוהבת, היא באה ועוזבת
רוצה את המציאות למרות שהיא כל כך כואבת
היא חושבת, מתי תכתוב לה שיר?
מתי אותה תזכיר בעוד משפט?
עוד שורה, למי איכפת, העיקר שהיא נשארת בחיים.

על עוד דף רשמת את השם שלה,
הוספת לה מילים והיא נשארת בחיים.



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 27/3/06 20:58
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
נועם גונן

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה