לאור המצב
בלא הבחנה
ירי לכל עבר
מאש כוחותינו האחרונים
אז מה נותר עוד לומר
על המבטים העוינים
על הקור הניכר מלבבות האנשים
על החום שאינו מספיק
על החרפה התורנית.

בחוד החנית
על ראש התורן
ראש כרות של קירבה
וגוף מפרפר של חבלי קליטה
מה נותר לומר על ההכרח שבשחיטה
את כל מה שאי פעם היה נאהב
של כל מה שהיה ראוי לזכור
את כל מה שהיה חסוי מן הכפור
כפוי ושחור
שבוי ושיכור
מה נותר לומר על ההכרח שבנשיאה
את כל מה שלא.

בזכות השגגה
בגנות השגרה
וקולות האנשים
נצרדים בשקרים
מתפלאים מעצמם
מלאים חרון קיומם
שבורים גלדים-טלאים של עיוורונם
מתנכרים לבבות אל נייר ישן
ואל נרות דוממים
ששעוותם מצדיקה בעבורם קיפאונם
ובורותם מחליקה את חייהם במותם.

ומה ניתן לומר על הרצף או זה שאין
בין חללים נפקדים
המשגיחים במתרחש
בענין רב
וללא הפסק
בוכים וצוחקים
חולבים ומלטפים שעווה קפואה שנטיפיה עומדים כנציבי שחר שהוחמץ
חומדים את שאריות השקט
שיתאדה בהתראה קצרה.
מה נותר לומר
על בינה מלאכותית וטעות כנה.