|
אני יכול לכתוב עד שיגמרו לי המילים.
אני יכול לכתוב עד עלות השחר.
אני רוצה להרדם קצת לפני.
במרכז הלב אני מחפש מילה אחת שאומרת הכל,
החיפוש נמשך...
ואני ממשיך לפזר מילים זמניות על הדף.
מרדף בחליפות מרדף עם כתובת אנונימית.
תאמין לכל מה שאתה שומע.
הבט סביב, אנחנו לא מאמינים לכלום ותראה כמה רחוק הגענו!
רחוק מהבית.
רחוק מהחדר.
כמה נעים על הכבישים המהירים, לא רואים כלום
הנוף נמרח בקצב אחיד
הגוונים של הריח נבלעים אחד לתוך השני.
ואתה יושב מאחור
חושב שכבר היית פה או אולי הכל נראה אותו דבר כבר כמה זמן...
העולם על הכתפים ליד קעקוע קטן של סמל
שאתה לא סגור על המשמעות שלו.
המילים עפות מהדף.
אני לא משורר!
מי צריך לדפוק על הדף
רגעים שהשאירו
טעם רע על הלשון.
המוסיקה נשמעת
החלון פתוח
והקיץ משכיב אותך על סדינים חמים.
החוויה המתבקשת
שאלון קצר שיסכם את השאיפות שלנו
מכאן ועד סוף האלף. |
|
|
יש דברים שאני
לעולם לא אכתוב
בסלוגן!
כמו את מספר
הטלפון שלי
בבית, למשל!
ץ סופית.
(נו, אל תהיו
מגוחכים) |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.