הוא היה הבריון של השכונה. לא גדול פיזית אומנם, אך מאז ומתמיד
הוא התהלך ברחובות העיר עם חזה נפוח והטיל אימתו על כל נפש
אומללה וחסרת מזל אשר נקלעה לדרכו. משפחתו אהבה אותו וחששה
ממנו, בסביבתם תמיד היה רגוע ומעולם לא תקף אותם, לפחות לא
פיזית, אבל תמיד היה מתח מסויים באוויר, לעולם לא היה ניתן
לדעת מתי יתפרץ ויתחיל לנבוח על כל העולם, והאם בפעם הבאה,
חלילה, יפנה כנגדם.

הם היו זוג פנסיונרים חביב וערירי, את אהבתם האין סופית הם
הרעיפו על כלבם האהוב ומעולם לא נתנו לאף אחד סיבה לומר סרה
עליהם. אם יש דבר אחד שהם למדו במהלך חייהם הארוכים זה היה
לעולם לא לתת לאנשים תירוץ - לעיתים זה כל מה שנדרש. לכן,
ככלל, הם לא לוו כספים, תמיד שילמו את ועד הבית מראש, אספו אחר
כלבם ברחוב, וכשנתקלו בבריונים או פרחחים למיניהם נסוגו,
הורידו את הראש, מנו את ההפסדים והלכו הרחק משם.

כמנהגם, בכל יום רביעי הם יצאו עם כלבם לקניות השבועיות שלהם,
רק הליכה של 20 מטר למכולת מעבר לפינה, כשלפתע הם ראו את אותו
בריון אכזר. מיד חזרו על עקבותיהם, תמיד יהיה ניתן לקנות
מוצרים אחר כך, ובמקרה הכי גרוע ילכו לישון הלילה רעבים.
לצערם, הוא לא ראה את הדברים באותה הצורה, "איך הם מעזים
להתעלם ממני בצורה כה בוטה, הם מזלזלים בי בגלל הגודל שלי?!?"
מלמל לעצמו, והחל לרוץ לקראתם.  הם נאחזו בפאניקה כשראו אותו,
רץ אליהם במהירות שכזו, מה יעשו עכשיו? בגילם המופלג לעולם לא
יצליחו להתחמק ממנו. כל תושבי השכונה הציצו מהחלונות שלהם
בבעתה מוחלטת. "טוב מאוד," מיד חשב לעצמו, "עכשיו הם כולם יראו
שזה השטח שלי!"

כענק הוא התייצב מולם, חזה נפוח, שיניים חשופות ונביחות
מחרישות אוזניים. הוא תמיד אהב לשחק בקורבנות שלו לפני שתקף,
לפני שלימד אותם לקח שלעולם לא ישכחו. על אף מצב הביש אליו
נקלעו, על אף הפחד והאדרנלין אשר הציף ליבם היגע הם דאגו יותר
מכל לכלבם הקטן והנאמן, מה חיה אכזרית שכזו תעשה לו, מה יקרה
כשלבסוף יתקוף? בשנייה אחת פחדם הגדול ביותר התממש, הבריון
המתועב ניתר היישר לכיוון כלבם האהוב ולא נותר דבר לעשות פרט
להפנות מבט, לעצום עיניים, לבכות ולקוות לטוב, ועם לב דואב כך
הם עשו, רק בכדי לשמוע את אותה יבבה אומללה וקורעת לב. כשלבסוף
אזרו מספיק אומץ על מנת לפתוח את עיניהם הדומעות הם ראו את
כלבם האהוב מנמנם לרגליהם, בריא ושלם, ואת אותו פינצ`ר אכזרי
בורח עם זנבו הקצוץ בין רגליו, אל סוף הרחוב, מעבר לבניינים
והרחק מחוץ לשכונה.

ככה זה עם בריונים. כשמישהו עומד מולם, הם תמיד נכנעים
ובורחים.