גשם יורד, מרטיב כל פינה,
מקיש בחלון ללא הפסקה,
חושב עלייך בין הדמעות שמעיניי זולגות וקופאות בלחיי הלחות,
קר לי בלעדייך אהובה,
עצוב וריק לי בדממה,
מתי תביני שלאהבה אין סוף ורק איתך נגשים חלום.
הגשם לא מפסיק וגעגועי רבים,
בואי אישה אחבק אותך ולא ארפה,
אשמור אותך בלבי עד אין קץ,
אחמם אותך בלילות הקרים
ואוהב אותך כמו במרומים.
כך ביום תמים -
כמו חץ חד נכנסת ללבי,
לא מפסיק לחשוב עלייך גם לא עם אחרות,
מה עשיתי שככה נגמר?!
לא עברה שניה תמימה מבלי שהיית רצה בכל גופי,
ובלילות בשקט המתמשך -
לא מצליח להירדם מחום גופך שעדיין שקוע בי.
קולך מחמם את לבי המתעורר לחיים כשאת נמצאת.
אני שוכב חסר אונים מנסה לחלץ מעצמי את השפיות בקיומי -
אך לשווא.
אני קורא לך - את עונה
אני זועק - ואז בוכה. |