|
האופק קרב אלי שאני מתרחק לאחור אל השמיים הפתוחים.
סגירות עולם הינה זרה לי ולכן מפחידה אך היא מהירה ממני.
התמזגות שמים באדמה כובלת באזיקים זוהרים מקרני השמש.
האופק קרב כ-ים גועש מתפתל ומתעצם ואני כבר משלים עם גורלי.
חכמה היא ההשלמה אך שרירה רפויים אז אולי אהיה לטיפש ואלחם!
אשמוט רגליי מהאדמה ואתמכר לחלום דרך עיניה המפתות של הציפור.
האופק קרב כ-נץ טורף המכיר את טרפו ומקשיב רק לגופו השולט בו.
אנו הפכים גמורים ,אולי אח ואחות או אפילו אם ותינוקה.
אופק אמי הסר את חיבוקך החונק והנח לי לבכות מחופש פוצע. |
|
|
השאיפה
למושלמות, אני
זוכר את הימים
ההם. דבר לא
השתנה חוץ
מהשאיפה, כיום
היא לשלמות. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.