עידן סימון / RIGOR MORTIS |
שוכב בשקט, לא נושם, עד סוף הפחד. עד התהום.
קם, מנער את האבק, וחוזר להעביד את עצמו בתופת.
עד בוא השינה הלבנה, אין חלומות בלילה הזה.
אולי לרגע אחד, משהו היה בו. עכשיו רק ריק.
את מה שראה שם, בתוך שערי העיר המסתורית שדממה, בחיים אותם
אולי חלם, לעולם לא יצליח לשפשף מעיניו.
אין שחר באשנב מחר.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|