כמה יפה האור בקצה המנהרה
התיקווה תמיד נוסקת אלעל
גם בעלטת הליל זוהרים הכוכבים
והתיקווה כמו גחלת לוחשת לא תימוג


פלאי הבריאה הזו ממחישים לנו
את ריגושי וגעשי הלב
את ערגת הנפש וחלומותיה
אולי הרצון לחיות הוא הקליק המדליק
המרפה את הגוף ואת הנפש כאחד


כי מעז יצא מתוק
כך אצל שימשון למדנו
אולי אחרי האי-בהירות הזו
אחרי ההאבקות העזה הזו בין בני האדם
יבקע אור יפציע שחר חדש על הארץ
וכמו שנאמר: "לא ישא גוי אל גוי חרב"
וימי אחרית טובים יזרחו על הארץ הזו