בדיוק נכנסתי לשרותים כשהטלפון צלצל. בדרך לסלון פלטתי כמה
קללות עסיסיות. הרמתי את הטלפון האל-חוטי מהשולחן ואמרתי
"הלו". שמעתי שאיפת אוויר ואז השיחה נותקה. דבר כזה יכול להרוס
לבן אדם את הבטחון העצמי. מה, אני לא מספיק טוב? רק לפי ה"הלו"
שלי היא קבעה שהיא בכלל לא מעוניינת לדבר איתי. כנראה שיצא לי
ממש חרא של "הלו". או שאולי ה"הלו" שלי היה כל כך תקיף שמרוב
פחד היא ניתקה. ואולי זה היה הוא. הוא שמע בפעם הראשונה בחייו
מישהו אומר "הלו" בדיוק כמו שצריך. לא חזק מדי ולא חלש מדי.
העובדה שניתן להגיד "הלו" בצורה כל כך מדוייקת זעזעה אותו
לגמרי. הוא חטף התקף לב ומת. או שהוא בכלל היה חירש והניח שאף
אחד לא ענה לו. אולי היתה זאת ילדה קטנה בגן חובה שאין לה
חברים. היא בחרה מספר אקראי מתוך ספר טלפונים ועמדה לשפוך את
לבה באופן אנונימי. ברגע האחרון היא התחרטה. או שזה היה סוטה
מין בן שישים שמפיק הנאה חולנית מלנתק לאנשים כמה שניות אחרי
שהם עונים. החלטתי לנסות לברר מי זה. התקשרתי למספר שממנו
התקבלה השיחה וחיכיתי כמה שניות. לפתע ענה קול עמוק ומסתורי
"הלו". זה לא היה סתם "הלו". זה היה "הלו" מיוחד מאד, כזה
ששומעים לעיתים נדירות. האינטונציה היתה מושלמת. התלבטתי כמה
שניות מה לעשות ואז ניתקתי.