[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







אפרת יפרח
/
שתקתי

וכשהכל כבר נגמר
והכאב אכל הכל
הלכתי למקום חדש שותקת.
העיניים קצת צורבות
אך הלב הפסיק לשאול
והעלים צומחים ואין עכשיו שלכת.
בלילות מתחת לשמיכה
אני הצלחתי להוציא
את הרגש הכואב הזה שחשתי.
ובבוקר שוב קמתי
עם תחושה של געגוע
ולמרות הכל הבלגתי ושתקתי.
אף אחד כאן לא ידע
מה קרה לי בעבר
איש כבר לא ריחם או התערב.
אך מתחת להכל
שום דבר לא נעלם
זה רק המשיך ונהיה יותר כואב.
ואני,
שתקתי.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
"אז... אתה
הולך לנגן
בחליל?"

מתוך ספרו של
שמואל
איציקוביץ',
"מיליון ואחת
דרכים להגיד
"זיון" מבלי
ממש להגיד את
המילה."


תרומה לבמה




בבמה מאז 26/3/06 13:27
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
אפרת יפרח

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה