New Stage - Go To Main Page

ליזי קופרמן
/
ניגון ותיק

שוב המנגינה שעוברת לי בין כל התווים שיש בי,
מנגנת בי אותו ניגון ותיק.
שוב אותו פזמון שיורה בפנים את כל הצלילים ששרתי,
את הגעגוע לצלילי ילדות מחניק.
ואולי אתה ואולי אני, את כל הצלילים שכחנו,
מנגנת בי ניגון ללא תווים,
מנגינה נוגה עוד שרה לה תווי יגון שחשנו,
מזמזמת שיר כאב ללא מילים.

וניגון ותיק שנשכח הרחק בין כל החומות שלנו,
מתבטא כיום במילים של אחרים.
שוב קוראת אני את כל הדפים שכה מלאים הם בנו,
רק צלילים ספורים אתנו נותרים.
מנגינה נוגה עוד שרה לנו שיר זכרון ילדות,
מותירה בנו חותם שלא נשכח.
והצליל האחרון שמתנגן באיטיות,
הוא הצליל בו אהובי שלי נלקח.

ואולי אתה עוד שר לי בין אלפי המלאכים,
מנגן שירים שאז ניגנו יחד.
והיום אני כל כך אוהבת נזכרת בימים,
שניגון ותיק אחד גרם לי נחת.
מביטה בך אהוב שלי עיניי אל המרומים,
ושומעת את קולך מבין כל המוני קולות.
אוי אהוב שלי הניגון ההוא שומר אותי בחיים,
מנגינה נוגה מתאבלת על חלומות.
אהובי אתה הן כל המנגינות.



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 26/3/06 0:22
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
ליזי קופרמן

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה