החלטתי לכתוב לך
כי ידעתי
שזה יכול להישאר בתוכי
עוד הרבה זמן

רציתי להגיד לך
וקודם לא היה לי אומץ
עכשיו נתת לי להרגיש
שאני יכולה
ושזה בסדר

אני מתגעגעת אליך עכשיו
למרות שאנחנו בכלל לא מכירים
ולמרות שאתה הבחור שיעשה אותי מאושרת
ולמרות שעוד לא יצא לנו כל כך לדבר

בלילות אני נשארת לבד
וזה כל כך עצוב
אני רציתי לקרוא לך
אבל לא ממש יכולתי

הלילות כל כך ריקים
המיטה כל כך מלאה בכלום
העיניים מנסות להירדם
הגוף רוצה אחרת

הגוף זקוק למגע
והעיניים לא מקשיבות לו
הגוף כל כך כואב
ולעיניים לא אכפת ממנו

ללכת לישון לבד
לקום לבד בבוקר
ואף אחד
לא ילפף את ידיו סביב גופי
אף אחד לא יחכה לי
כשאחזור

אני כבר לא יכולה
להחזיק את עצמי
לשמור את עצמי רק בשבילך
אבל אני עושה את זה
כדי לשמור לך מקום מיוחד
אצלי בלב

אולי אין יותר פחד
או שפשוט הוא רק יותר מודחק
יש קצת יותר אומץ
ויש קצת יותר תעוזה
ואני מרגישה אותך
ויודעת שאתה רוצה
אבל עדיין פוחד

אני פרח שעדיין לא נפתח
כבר שנים שמשקים אותי
ואני לא נובלת
אולי תהיה הפרפר שלי
שיבוא אליי
ויהיה ההוא
שיגלה את כל סודותיי

אולי תבוא אליי
ואראה לך
כמה שאני מסוגלת לאהוב...

עצוב לי בלעדייך, מקווה שתקבל את ההצעה שלי...