הוא תוכנן על ידי שני מהנדסים ונבנה בידי צוות של מאה פועלים.
שמועה עתיקה מספרת שהמכשף שניהל את תהליך הבנייה קבר את שני
המהנדסים בתוך קירות הארמון עם התכניות לאחר ששינן אותן בעל
פה. הפועלים נעלמו בתום הבנייה.
איש אינו מורשה להיכנס לארמון ללא רשותו של השדון-המשגיח.

אפתח ואספר איך הגיבורים שלי עטו תחפושות של מכשפים ובאו
לביקור בארמון. מורגן תחב את הצלב הקדוש שלו לתוך השמלה, מרח
איפור חיוור על פניו ואסף את זקנו לשתי צמות כמו כלב פודל
מעורב. הלורד תורטורה הרים את רגלו. כאשר הוא הוריד אותה בצעד
רב-משמעות הוא היה גונתר השחור, מכשף מסתורי מהמזרח. פרצופו
הקריר צופה בארשת מסוכנת ומבריקה, ממש כמו ציפוי-סוכר על
עוגת-לימון קפואה. הלוחמת קסנדרה החביאה את זהותה (חרבותיה)
באיזה מקום שכוח-אל (ביחד עם עושה השלום של מורגן). היא עטתה
גלימה כחולה מבריקה, ומעין מצנפת-לילה מגוחכת שהייתה שיא
האופנה בעידן הקסם. באמתחת שלה לא היה יותר קסם מאשר האישי
שלה.
אורין היה זקן ונמוך וגאה מדי בשביל להתחפש למכשף. על מנת
להסתיר את הטבעת המסגירה שענד, הגמד חבש כפפות עור גסות שאשתו
המנוחה תפרה לו לפני שבעים שנה. הוא הוצג כשומר הראש של החבורה
המשעשעת.
קסנדרה צעדה קדימה בהחלטיות ונקשה מספר פעמים על הדלתות הכבדות
עד שענה השומר: רק רגע, רק רגע.
השדון המשגיח קאז בקע מבין דלתות הארמון כמו צעצוע מקולקל
מביצת הפתעה, פרצוף החציל שלו היה משוך לאחור בחיוך רצחני: מי
אתם לעזאזל!?
מורגן האדום, לשירותך אדוני, גונתר השחור, לכבוד הוא לי אדוני,
קסנדרה, אורין.
למה אתם מפריעים את עבודתי?
מורגן אמר שהם באו לעשות ביקורת בארמון לקראת הכנס: עלינו
לגלות ולסמן את כל נקודות התורפה האפשריות שעלולות להימצא כאן.

אתם חדשים אה? פרצופו השחור של קאזימיר התעוות לחיוך מרושע, מה
הסיסמה?
איזו, התחכם מורגן, החדשה או הישנה?
החדשה.
טאראסק . . . הקוסם אדום הזקן לחש ביראה.
קאזימיר נרעד למשמע השם האיום, בואו היכנסו בבקשה. נעשה לכם
סיור בארמון, השדון הסתובב וידיו הארוכות נעו קדימה-אחורה
לסירוגין כמו מטוטלות. מדי פעם אצבעותיו היו מגרדות את הידיות
השחורות של הבדידים שבחגורתו.
מהיכן השגת את החליפה הנאה הזו, מסטר---? התעניין גונתר החייט.

קאזימיר, השדון חייך, מארץ רחוקה.
מאיפה אתה במקור קאזימיר? המשיך גונתר החוקר.
לא עניינך, הוא ליטף את הסמל הקדוש שלו: כוכב זהב מרובה-חודים,
שנתלה על דש כיס החולצה שלו.
הם נכנסו לאולם הקבלה, חדר גדול עם כורסאות מרופדות. ממול היה
פתח שהוביל לאולם הראשי, מימין הייתה דלת שנפתחה בקלות
לחדר-השומרים ומשמאל היה מסדרון שהוביל למעלית. היא משמשת
בעיקר להעלאת חפצים כבדים לקומה השנייה. תוכלו לעלות עליה
מאוחר יותר, אם תרצו.
אני מוביל אותך, קורא יקר, אל לב הארמון בעקבות השדון המשגיח.
רגע אחד אני הולך בין אורין התער לבין מורגן בן-קלר, והופ! הנה
אני שם: מסתתר בין ענפי העץ בגינה הטרופית שבמרכז הארמון,
משקיף כמו בלש על צעדיו המדודים של גונתר השחור ועל זקנו הקשור
של המכשף האדום מורגן, שוחה בים האזמרגד שבעיני המכשפה קסנדרה,
ורואה את בבואתי משתקפת לרגע אחד בעיניו של השוטר השחור.
מה לכל הרוחות! מי זה? צא משם! קאז הקיף את חומת הגן הטרופי
בריצה, מחפש לשווא את עבדכם הנאמן, אשר כבר נדד לקומה השנייה
בדילוגים קלילים על ענפי העץ העתיק כמו שפירית סקרנית שאין
לתפוס אותה.
ארבעת החברים התלחשו ביניהם, גלגלו עיניים, עיקמו שפה והרימו
גבה לנוכח התנהגותו הבלתי מוסברת של המארח.
הי, חבר'ה! אורין לחש, 'סתכלו על זה, הגמד דרך על מרצפת
אקראית, ולבנה מסוימת בקיר לידו נסוגה פנימה לתוך מסילה בלתי
נראית. ידית שחורה נחשפה לעיניהם כמו אבן חן במכרה נטוש שהוכרז
בטעות כבלתי רווחי.
בקומה למעלה העובדים נטלו הפסקה לא רשמית בהעדר אדונם הנורא.
הם העמידו פנים שהם נחים, אבל עיניהם הופנו תדירות לכל עבר שמא
יצוץ המכשף השחור מעבר לכתפו של אחד מהם ויגזול ממנו את רוחו
העצלה. היה עליהם להשלים את ההכנות לכנס במהלך הימים הקרובים,
והשדון העביד אותם בפרך בניקיון, צביעה, הזזת רהיטים ומשימות
שונות ומעצבנות אחרות.
לאחר זמן-מה הצצתי למטה דרך המרפסת של הגן בין ענפי העץ,
וראיתי את החבר'ה שלי מגששים בגפיהם על הרצפה ולאורך הקירות
כמו צוות שולי-מוקשים בפעולה. כל פעם שהשדון היה מסביר משהו,
הם היו עושים פני מאזינים, ואז חוזרים לגשש, כמו 'דג מלוח'.
'הנה הכניסה המזרחית. היא לא בשימוש היום. פעם היא שימשה
ככניסה משנית', העידו שני קופי-אדם מאובנים שניצבו בכניסה עם
שיניים חשופות. הדלת עצמה הייתה כפולה, עשויה עץ אדמדם, מחוזקת
בפסי ברונזה חלודים ונעולה באמצעות קרש עץ עבה שנראה כאילו כבר
התרכב עם הדלת. המקום כבר היה מוכן לגדל קורי עכביש, אלא
שהעכבישים העדיפו לחכות עד אחרי הכנס השנתי. המכשפים היו
ידועים בחיבתם לעכבישים.
זו הייתה הקומה הראשונה. מלבד מגורי העובדים ועוד מספר חדרים
ומחסנים אין פה כמעט שום דבר נוסף שראוי לציון, הבה נעלה
במעלית ל---
קול רעם התגלגל שלוש פעמים מהכניסה הראשית. מורגן עצם את
עיניו, קסנדרה נרעדה, תור גיחך ברשעות ואורין שקע לעמידת מוצא.
השדון המשגיח הניח את אצבעותיו על האקדחים שבחגורתו, וחש אל
הדלת.
מי שם? הוא שאל.
זה לוקאס! ענה באס עמום בבעיטה בדלת, פתח את הדלת קאז!
ארבעה חיוכים מתוקים היו מרוחים על פני המכשפים המדומים ושומר
הראש הזקן. דומים היו לרביעית אסים בשרוול שלי. כגוף אחד הם
נעו לעבר הכניסה הראשית. הפחד צעד ביניהם כמו רפא צמא-דם.
השדון השחור קרב אל לוקאס. שניהם הסתודדו: מה הסיסמה? אתה
בטוח? למה אתה שואל? הם אמרו לי טאראסק. . . הפגיון נשאר? אני
מבין. מתחזים? אולי כבר החליפו? לא יתכן. . .
בואו ידידיי. בואו נעשה לכם היכרות עם מסטר לוקאס. . .
עוד לפני שלב ההיכרות, עלי להקדים ולומר שהמסטר חבש כובע זמש
של אדונים מכובדים. היה לו שיער שחור-כחול מבריק בצורת תלתלים
(לא רק מתחת לכובע). זקן טרי הסתיר את פניו כמו מטפחת של שודד
בנק - עד העיניים כמעט.
מסטר לוקאס פצה את פיו, ובאס מוסיקלי יצא לחלל האולם: כמה טוב
לראות קצת בשר טרי בליגה. כמה מרענן! במיוחד בשר נאה כל-כך!
אורין נע קדימה בבזלתיות. הלורד תור הזדחל בעורמה לעבר היציאה.
קסנדרה הקוסמת נזהרה שלא למעוד על שולי הגלימה שלה. המכשף
האדום מורגן הידס לעבר המסטר עם הבאס המזמר.
השדון קאז הציג בפניהם את מי שעלול להיות מורה הדרך שלהם בליגה
ובעולם הקסם.
נעים מאוד מסטר לוקאס - באנו לערוך ביקורת אבטחה לקראת הכנס.
אני מורגן האדום, ואלה הם שותפיי: קסנדרה, גונתר השחור ואורין.

קסנדרה יקירתי, לוקאס נטל את ידה ונשק לה באלגנטיות, איזו יד
חזקה יש לך.
תודה רבה אדוני, אבל כוחי אינו משתווה לשלך.
לוקאס הרים גבה בהערכה, במה את עוסקת יקירתי?
אני מתלמדת.
אצל מי?
מסטר גולדור.
התרח הזה? מה הוא מלמד אותך? להתלונן כל היום?
עוד לא החלטתי על תחום התמחות מסוים, קסנדרה שיננה את המשפט
שמורגן אמר לה למקרים כגון אלה.
מאיפה אתם במקור?
אני מלדלו, מורגן השיב. אני מגרניה, אני מהדרום, אני מההרים.
מרתק. ומי לכל הרוחות אמר לכם לערוך כאן ביקורת?!
מה זאת אומרת?
זאת אומרת: מי שלח אתכם? מה לעזאזל אתם עושים פה?
אנחנו באים מהמערב. הגענו לא מזמן לעיר החדשה, מורגן ענה בשם
כולם.
הבנתי. . . לוקאס הרהר, אפשר לקבל סיסמה בבקשה?
החדשה או הישנה? מורגן התבדח.
הישנה, לוקאס תקף נמוך.
אנחנו די חדשים בליגה. לא מכירים את הסיסמה הקודמת - רק את
החדשה.
זאת שהתחלפה לפני יומיים?
אני לא יודע מה המצב פה, אבל במערב הסיסמה התחלפה כבר לפני כמה
חודשים.
ומה היא?
טאראסק.
איזה פחד. . . לוקאס התלוצץ. שמעתם על הקדושים?
לא ממש.
אם כך אתם חייבים לשמוע את זה. הקשיבו היטב מכשפים
צעירים:'ארבעה גיבורים היו בארץ אומרה, כולם טובים ואמיצים,
ליבם עשוי בשר ודם, אך מחשבתם פלדה רותחת. האל לקח אז את כולם
וחיברם בקשר כה מושלם כמו שר הגמדים, אשר הכין גרזן של קרב
לראש הלוחמים. האל נתן להם שמות ותפקידים, והם נתנו לו בתמורה
נשמות של אנשים. אום רצה ליצור פגיון שיחתוך את כבלי העולם
וההגיון. פגיון שיגזור את דין שאר האלים להישמד בגיהינום.
'בקיץ הפגיון הושלם, והייתה זו יצירה נאה. ארבעה חלקים היו לו,
בלתי ניתנים להפרדה. צרחות של פחד וייאוש מלאו את החלל בכל
מקום אליו הגיע הפגיון המקולל. רוחות הסתיו והגשמים המועטים
חלפו להם עברו מן העולם. אז החל עידן החרף הלבן. האלים - קפא
ליבם והתאבן. לא עוד ממטרים של קסם ושמחה נתנו הם, אלא הרים של
לבן מעצבן.
'הקסם אז עזב את העולם, נדד כמו להקה של ציפורים תועות לארץ
רחוקה, נטולה מדאגות. את השער הנכסף לא מצאו הארבעה, ונאלצו
להסתפק בעולם מושלג וקר על סף כליה ואבדון.'
סיפור עצוב, קסנדרה הכריזה, מה קורה אתם בסוף?
איש לא יודע. אבל בכל מקרה, זו הסיסמה שלנו בעיר החדשה: הפגיון
השבור.
מסטר לוקאס, היה תענוג לפגוש אותך, מורגן שיקר, אני מודה לך
בשם הליגה של לדלו, ולצערי אנחנו מוכרחים לזוז עכשיו.
תודה ידידי הצעיר. לכבוד הוא לי לפגוש עמיתים מהמערב. קסנדרה
יקירתי - את מוזמנת למגדל שלי היום בערב.
תודה רבה אדוני. אני מצפה לכך בקוצר רוח.