עומדת שם באמצע החדר
שום דבר כבר לא בסדר
המבנה עומד חציו באוויר
וכל הזיכרונות תלויים על הקיר
בולטים, זועקים
במוח הם חורטים
והאנשים במדים
מה הם עושים?!
הם הורסים
הם הורגים
בכלל לא מרחמים
ומה אשמים הילדים?

אין שקט, ולפתע דממה
ועוד פלישה, ואמא נעלמה!
ואיש במדים צועק
וסבא, מסכן, בשיניים חורק
איך הילד את העצבים יפרוק?
והאיש במדים, ממשיך לצעוק
ובסופו של מסלול
לא יעזור שום תעלול
החיוך נמחק מהפנים
ובעיניים, כמעט ולא רואים
שום אתר הנצחה לא יעזור
הכאב, את הדממה עוד ישבור
הדמעות יסחפו את כל הרוע
את הצעקות, איש לא יוכל לשמוע
שום "היטלר" לא יחליט
ולא יוקם עוד תחריט
אוויר נקי, ושמש מחממת,
עוד תראו...
משפחה שלמה, מאוחדת, מאושרת...