זה מה שזה, אהבה לא יותר מזה,
אתם בסך הכל נותנים את כולכם למישהו ואז הוא פוגע בכם,
ואז מה נשאר לכם? כלום פשוט מאוד כלום!
ואז מה אתה עוד יכול לומר לך? אתה מתחיל לשנוא את הכל...
ואז זה מתחיל להשפיע על מי שאתה,
ועל הצורה שאתה מתנהג,
עד שזה מגיע למצב,
שאתה נהיה שקט,
ואתה לא מדבר בכלל.
אתה מת מבפנים,
ואז אתה פשוט משלים עם העובדה,
שאתה פשוט מת, למרות שהלב עדיין פועם.

עוד שטות שכנראה אף אחד לא מבין,
מה זה באמת זה אהבה?
אתם חושבים שיש כזה דבר באמת אהבה?
זה בסך הכל רגש שמעוור את הבנאדם,
לא נותן לו לראות נכון חבר או חברה,
סתם עוד איש שעיוור ולא יודע מה לעשות נכון,
והוא אתכם כי הוא יודע שככה גם אתם מרגישים.
וכשהוא לא רוצה בכם זה אומר שהוא אינו עיוור עוד כמוכם,
אתם פשוט הולכים כמו טיפשים אל הסוף שלכם!!!
בלי לדעת שמתישהו אתם לא תוכלו לחזור ולראות דברים כמו פעם!

אתם לא מבינים,
ככה אני חושב עכשיו,
תפסיקו להיות כאלה תמימים,
אתם לא מבינים שאין דבר כזה,
באמת חברים ואהבה הכל מילים,
הכל שטויות, רגשות, זה סתם משהו שגורם לך להיות חלש,
יותר ויותר.
ומה שגורם לך להיות חלש יותר,
מן הסתם,
מתישהו יהרוג אותך,
למרות שמה שלא הורג מחשל,
ואם לא תמותו מזה,
אתם כנראה לא תרגישו יותר.

תבינו הכל חם ונעים עכשיו כי אתם עם אבא ואמא,
והם מביאים לכם דברים כשאתם צריכים,
ונותנים לכם חיבוק כשאתם עצובים אבל...

מתי כבר תבינו כולכם העולם בחוץ קר,
והוא פשוט מחכה לאכול אתכם,
להכניע אתכם,
ואני מכיר אנשים שהכניעו אותם.
ועכשיו,
עכשיו אין להם בית,
אין להם כלום,
הם חיים בין המתים,
רוצים קצת חמלה,
אהבה,
אבל אין מי שייתן...

מתי כבר תבינו,
שאמא ואבא נותנים לכם
בית מוגן וחם,
אבל הם לא יהיו שם תמיד,
ובגלל זה אני שואל,
מתי תבינו שבחוץ אתם יכולים למות?
וכל זאת מבדידות...