כלוא בתוך שעון עגול,
מתרחק בתקתוק מחוג גדול.
מתקדם בדרך בעצלתיים,
דרך שמי הזכוכית משקיף אל העולם, בינתיים.
תיקתוק מוכר מהדהד בכיכר,
מופיע מחוג גדול ואכזר,
נע כאילו אין מחר.
מן העולם בחוץ אני שוכח וצעדי מאיץ,
בדרך המוכרת אני בוטח ולכן במחוג מביט.
אך, על הדרך אורב שטן - סובב לו מחוג קטן,
ועליו אני מועד.
נזכר במספרים אותם ראיתי בעודי נודד,
וממתין למחוגים שישלימו את מלאכתם. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.