פקחת את העיניים וסחררת מבטייך
אל העיר פקחת
ושכחת
את כל הדברים שגרמו לך,
להיות מי שאת.
אישה לא אישה
פנים חסומות
עיניים דולקות
עיניים כבויות
שאלות שאלות
אין תשובות
אישה לא אישה
תחתמי כאן בצד
תהיי מי שאת.
הסתרת מחשבות בתוך צנצנת סוכר,
לגלם דמות לא לגלם
להפוך שגרה לקסם, פחד לתשוקה.
וידעת
כשאת לא מי שאת
כשאת לא מקיימת
כשאת לא מבטיחה
מעצמך את שוכחת
לבקש מחילה.
פקחת את העיניים אל העיר האפורה,
בניינים דהויים שווים לשתיקה
וקמת,
אל בוקר חדש, אל היומיום
אל מי שאת לא את.
רגליים דקות
שפתיים קפוצות
מבט מהורהר
פנים חתומות
תהיות תהיות
ואין נחמות.
אישה אישה אישה
את שוכחת,
לבקש מעצמך מחילה. |
