אני באמצע איזה ספר,
אבל התחשק לי לכתוב
על כל מה שהיה,
על איך אהבתי לאהוב.
בנאדם חי מתקופה לתקופה
משאיר ישנה ומתחיל חדשה.
ואני לא רוצה להיות כמו כולם,
אבל אחרי הכל אני עוד בנאדם...
וגם אני אשאיר את הישן מאחור
בזיכרון של צבעי שחור לבן ואפור,
אני אצעד קדימה להתחלה חדשה
וגם אז אשמח ואתמלא אהבה.
בזיכרון של הנייד ישארו לי מספרים
חלקם עם משמעות וחלקם סתם נמצאים..
תאריכים, הודעות ושיחות אחרונות
עוד מעט, יתחשק לי לבכות...
רק בקשה אחת יש לי לעתיד הזה,
שלא ישכח את העבר,
שיקח אותו איתו בכל שנייה, בכל דקה
ושאף פעם לא תלך ממני אותה האהבה.
מוקדש לכם... |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.