|
הזמן נעצר
הלב נאסר
כבול ביסורים
הנשמה זועקת
לחופש משתוקקת
כבולה ביסורים
שרועה על הארץ
קרועה מבפנים
בין שמיים וארץ
נותר לי רק להפנים
נשכבת בדמעות
כמו תמיד
רוצה לצרוח
אין הווה ואין עתיד
פעם
הייתי קורנת מאושר
זוהרת
פעם
היא הייתה טובה אלי
לא כועסת
לא גוערת
חיים מאוסים
גבולות נפרשים
רגשות הרוסים
אבל מה הם עושים?
חיים מאוסים
עמל ללא פרסים
הם כל הזמן מנסים
וכלום לא עושים
מה נשאר?
להישאר
וגם אם קשה
להמשיך
ולא לוותר
עוד מעט
יהיה טוב יותר
לא?
עוד מעט
הכל יגמר... |
|
|
המיקרו בבית
התקלקל.
אפרוח ורוד
מסביר כיצד
התחיל לאכול
זכוכיות. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.