אותה תחושה ישנה שוב פוקדת את נפשי.
אותה תחושה עלובה של ריקנות בתוכי.
כבר לא יודע מהי תחושתי.

אין כבר שום טעם לחיים,
שום ניחוח מרענן,
שום הרגשה כבר נעלמו להם הצבעים.

כותב מתוך הרגשת ריקנות,
כותב כבר כשאין מה לראות,
כותב כשאין כבר סיבות,
כותב שלחיים אין שום מעות.

מה עושים כשהכל נראה יפה ופורח,
אבל מבפנים הלב את שריריו מותח,
מנסה למצוא במה להיאחז,
מנסה למצוא להשלים את הנותר,
אבל אין לאן להיחפז,
כאשר לא מרגישים דבר.

אחרי שחשבתם שמוזה נשכחה בארון
ואין מוצא אין מפלט אחרון.

הריקנות מבפנים משתלטת,
מנסה להיאבק מבטיח לא לוותר.
תברחי! נרדוף אחרי הנמלטת,
ואין מנוס אין איפה להסתתר.