"מה הולך פה? איפה אני?" שאל דני.
"חחח... מצטער שהערתי אותך", אמר אסף, "אתה בא למטה לשחק קצת
כדורסל?"
"טוב. אז חכה לי רק שאני אתלבש. כולם כבר למטה?"
"בדרך, אחי, יאללה בוא כבר."
השמש כבר קורצת אדמומיות שמשפיעה על מערב השמים, קרירות מרחפת
לה בעזרת הרוח ונראה שהשדה הוא שטיח ענק ויפיפה.
"ברר... קריר קצת", אמר דני.
"אל תדאג, אתה כבר תתחמם מהמשחק", ענה אסף.
"מה קורה רפי? הבאת אנשים?" שאל אסף.
"כן, כבר מגיעים, בוא נתמסר קצת בינתיים. אתה בא, דני?"
וויאווו וויאווו וויאווו עובר לפתע אמבולנס שזועק במורד
הרחוב.
"שמעת את זה? זו כבר פעם שלישית השבוע", אמר דני.
"כן, זה בגלל הפושטקים חסרי התובנה האלה", אמר רפי, "הורסים את
כל השם של הוד השרון."
"מי זו? הדס??? היא רצה אלינו בבכי, נלך לראות מה קרה לה!" קרא
דני בבהלה.
הדס רצה בבכי אל תוך זרועותיו של אסף (הו כמה רומנטי) יללה כמו
תינוק בראותו חדר לבנבן לראשונה בחייו.
"הדס, מה קרה? ספרי לי!" אמר אסף בדאגה וליטף את שערה הזהוב.
"אני אהרוג אותם! בחיים לא אסלח להם על זה!!!" קראה הדס בבהלה
ונראה שהיא הולכת לתלוש את שערה מרוב אי שליטה, "מניאקים! אני
ארצח אותם!!!" צעקה בכל כוחה עד שנדמתה למכשפה.
אסף הושיב אותה על הספסל שלצד המגרש, נתן לה נשיקה במצח, חיבק
אותה והצליל ששש... זמזם בפיו. רפי ודני חיכו וציפו מרחוק,
ידעו שלאסף היא תספר. אסף אחז בראשה של הדס, הסתכל לה בעיניים
והרגיעה.
"ספרי לי מה קרה, אני ממש דואג לך."
"זוכר את רועי ושאר החבר'ה הערסים שלו???" אמרה הדס בדמעות.
"הפושטקים האלה מגיל עמל?!"
"כן, הם הרביצו לשני!!!"
"מי זו שני? לא שמעתי בחיים על אחת כזו", אמר אסף בהשתוממות.
"היא תלמידה חדשה בביה"ס שלנו, בחורה ממש מתוקה, אבל למה הם
היו חייבים לעשות לה את זה???"
"כי הם מגיל עמל! למה את מצפה? שהם ילטפו לה ת'ראש??? כולם שם
ערסים חרמנים שדואגים לתחת שלהם!!! אני מתפלא שאת מסתובבת עם
הבחורה הזו בכלל."
"איך אתה מדבר??? היא חברה שלי!!!"
"כן, אבל בטח סתם עוד פרחה אחת, רק העובדה שהיא מסתובבת איתם
מעידה שהיא לא משהו."
"איזה מגעיל! אני לא רוצה לדבר אתך יותר בחיים!!!"
הדס קמה מהספסל ורצה בבכי ובשברון לב; היא בחיים לא חשבה
שדווקא אסף, הבחור שאהבה מכל, ידבר בצורה כזו.
אסף הביט לעבר רפי ודני שהתקדמו לעברו עם עוד כמה שהצטרפו עם
הזמן. השמש כבר שקעה, היה חשוך וקר.
"מה קרה? לאן היא רצה??? מה קרה לה???" שאל יאיר בתדהמה.
"סתם, מתרגשת מאיזו פרחה מגיל עמל שהרביצו לה."
"גיל עמל?! השכונה הכי אפלה בעיר! היו שם הרבה מקרים של רצח
וגניבות! לך תדע אם הבחורה הזו קשורה לזה", השתומם יאיר.
"כן, גם אני חושב ככה ובגלל זה הדס ברחה", אמר אסף.
"אז מה? נגמר ביניכם?" שאל דני.
"מסתבר שכן", אמר אסף בבאסה, "אבל היא עוד תלמד לא להסתובב עם
פושטקיות!!!"
יוסי, שהגיע באותה עת ושמע את הבהלה שאל: "על מי אתם מדברים?
שני חלא? זו מגיל עמל???"
"כן", ענה אסף, "מי זו? ספר עליה."
"היא נראית תימניה מגעילה כזו, ויש לה קול של ערסית. היא שומעת
דיכאון כמו הפרחות האלה שמנסות להשיג אהבה ולא מבינות שהן
תת-רמה."
"אז בגלל זה עבר אמבולנס", הבין דני.
"כן, בטח ישלחו אותה לבי"ח מאיר, שם 'יטפלו בה'," אמר אסף
בזלזול.

ברר ברר... צלצול טלפון בבית בלומברג נשמע ברקע, אורלי רצה
לענות.
"היי, אהה... הדס, מה קורה?"
"הדס??? את בוכה??? מה קרה, ספרי לי!!!"
"תגידי, למה כל הצרות נופלות עליי? מה עשיתי רע?!"
"וואו וואו, תנשמי עמוק וספרי לי בדיוק מה קרה!"
"טוב, אז ככה, רועי והחבר'ה שלו מגיל עמל היכו מכות רצח את
שני..."
"מי? שני חלא? מהכיתה???" צעקה אורלי בבהלה.
"כן, ושלחו אותה לבי"ח מאיר."
"אוי מסכנה, לא עשתה רע לאף אחד. דיברת על זה עם אסף?"
"שייחנק אמן! אל תזכירי את השם הזה בכלל!!!"
"למה? קרה משהו? נפרדתם???"
"הוא התחיל לקלל את שני בגלל שהיא מגיל עמל ומסתובבת עם ערסים.
הוא אומר שמגיע לה שהרביצו לה, שתלמד לקח לא להסתובב עם חבר'ה
כמוהם."
"בן זונה! אני במקומך הייתי מעיפה לו כאפה! איך הוא העז לומר
דבר שפל שכזה?"
"אני גם לא יודעת, זו פעם ראשונה שזה קורה לי איתו."
"מסכנה שלי, צריך ללמד לקח פעם אחת ולתמיד את הבנים האלה; הם
מה זה מרגישים בוגרים, כאילו הם יודעים הכל!"

בינתיים רמי רץ בבהלה אל עבר המגרש ופניו חיוורים כסיד.
"חבר'ה, תקשיבו מה קרה! זה שמוליק, הפושטקים הגיעו גם אליו
והוא הובהל במהירות לביה"ח", קרא רמי בבהלת מוות.
"גם הוא?!" נבהל אסף, "מה יש לבני זונות האלה כבר??? חושבים
שהעולם שלהם!"
"אני מציע שנלך לבקר אותו", אמר יוסי.
"אבל איך נגיע לשם?" שאל אסף.
"אל תדאגו", אמר יוסי, "אני אביא את הרכב של אבא שלי."
"יש לך כבר רישיון?" השתומם רפי.
"בטח, אחי, כבר שנה וחצי", קרא יוסי בגאווה.
כמובן שהנסיעה הייתה מלווה ברדיו 100 FM, השיר 'בורח' של נמרוד
ושאר הבודדים עלה ברקע והחבר'ה פשוט החלו לשיר, הייתה אווירה
ממש שמחה כאילו שכחו לאן נסעו.
"די יוסי תירגע! תראה איך אתה נוסע, כמו ברייסינג", אמר רפי.
"מה? גם אתה רוצה להישמע כמו אימא שלי?" נעלב יוסי.
"חבר'ה, הגענו! יאללה, טוסו מפה!"
"ומה איתך יוסי, אתה לא בא?" אל דני.
"לא אחי, אני נשאר פה לעשן, לא עישנתי כל היום!"
"חפיף, אם חס וחלילה יקרה לך משהו לא צריך לדאוג לרופאים."
"חחח... מסתלבט אה??? יאללה עוף מפה! חבר טוב שלך מחכה לך!"
החבר'ה הגיעו למיטה של שמוליק וראו שהוא ישן. הם שמו לב לפנס
שהיה לו בעין ולרגל השבורה. מימינו הייתה בחורה חמודה שהתוודעה
אליו בזמן שהותה בביה"ח וסיפרה להם מה הם עוברים ביחד. בחורה
תימניה קטנה וחמודה. החבר'ה ממש התרשמו ממנה ובמיוחד מיציאות
החכמה שלה.
"בת כמה את?" שאל אסף.
"בת 17 וחצי", ענתה האלמונית.
"ואת גרה פה באזור? איך זה שלא היכרנו אותך קודם?"
"אני מהוד השרון, אני גרה שם כבר כמה שנים."
"יואו, עכשיו נפל לי האסימון", קרא רפי, "אני זוכר אותך מה...
נו..."
"אה?!" השתוממה האלמונית.
"אני זוכר אותך! ראיתי אותך באמפי כששרת את השיר 'היכן
הצדק'."
"וואלה? ואיך הייתי?" שאלה.
"וואו, יש לך קול מהמם! נכון יאיר? אתה זוכר אותה, לא?"
"כן, נכון, גם אני נזכר עכשיו, למרות שאני לא מי יודע מה חובב
דיכאון. אבל יש לך קול מקסים, יש לך עתיד!"
וכך כל החבורה התנפלה על הקשתית בשצף מחמאות שיכלו להטביע את
המסכנה. האווירה ההמולתית גרמה גם לשאר החולים להתעניין, כך
שלמסתכל מהצד נראה שלאותה אלמונית יש הרבה מעריצים. לא היה קשה
לפספס את הסומק הפרחוני שהופיע לפתע עם לחייה, וברק בעיניה
שסנוור את כל הצופים.

"יש לי הצעה בשבילך, אפשר?" שאל דני.
"ברור, כל עוד זו לא הצעת נישואין", ענתה הזמרת.
"את רואה פה ים?" שאל דני.
"לא, אני לא נסחפת!!!" אמרה הזמרת בלגלוג.
כולם צחקו צחוק חבורתי.
"אמרי נא לי עלמתי..."
"אווו איזה שפה עשירה", קטעה הזמרת את דבריו של דני.
עכשיו היה תורו של דני להסמיק, אך הוא גבר! ולגברים אסור
להסמיק בפני הציבור!
"אוקיי, יש תחרות כישרונות צעירים בכפר סבא וחשבתי שאולי תרצי
להשתתף. סיכוייך רבים כתפוצת אבני הגיר בארצנו!"
"טוב, אהה... דני, תיזהר, היא עוד תתאהב בך, אתה והשפה
הספרותית שלך", אמר אסף, "אך אני חייב להודות שמצאת דימוי ממש
יפה בהתחשב בדמות הנתונה, אני מסכים איתך במאת האחוזים!"
כל החבורה צחקה, תמיד ידעו שלדני יש אופי ספרותי, אך דבריו אלו
באמת נראו בלתי צפויים.
"ובכן? היית רוצה להשתתף? אני חושב שכולנו נתמוך בך."
"אממ... לא יודעת, אני צריכה לחשוב על זה. אני צריכה גם להבריא
קודם, אתה יודע."
"נו, התחרות תתקיים בעוד כשבועיים, בטוח תבריאי עד אז."
בינתיים בא יוסי ושאל מדוע הם מתעכבים, אך ברגע שראה את
'הזמרת' הסמיק כמו עגבנייה מעוכה. הוא זיהה אותה מהאמפי ולא
האמין שיפגוש אותה פנים מול פנים.
"את זו ששרה אז באמפי, נכון?" שאל.
"את רואה? עוד מעריץ נלהב שלך!" קרא אסף.
"כן, ואני בטוח שהוא לא יתנגד אם תופיעי בכפר סבא בתחרות", אמר
יאיר.
"מה? היא תופיע בתחרות? ואוו מגניב, אני כבר מעכשיו תומך
בך!!!"
לאלמונית לא הייתה ברירה אלא להסכים.

ובכן, היום הנכסף הגיע, היום שבו הזמרת תשיר שיר חלומי על הבמה
ותנצח! היא סיפרה להם שהיא הולכת לשיר שיר של ניבין, אך הם
שכחו מה שם השיר. התחרות התקיימה באמפי בכפר סבא ובו נכחו כ-20
אלף איש.
דני קם והסמיק למראה שלוש בחורות חמודות שהתקדמו לעברו בין
ההמון.
"היי, אתה דני, נכון?"
"אההה, כככן זזזה אאני."
"חחח... מה אתה מגמגם? אני שירן, חברה של שני."
"שני?! מי זו שני?"
"מה? אתה זה ששכנע את שני לעלות לבמה ואתה אפילו לא יודע איך
קוראים לה?!"
"טוב, אממ... כנראה פרח מזיכרוני לשאול אותה לשמה."
"חחח... שרוט", גיחכה לימור.
בינתיים יאיר ורפי הצטרפו למראה בנות חמודות באזור.
"תודה רבה ששכנעתם את שני לעלות לבמה", אמרה אלה.
"שני? מי זו שני?" שאל רפי.
"מה נסגר איתכם תגידו? אתם לא מבררים מה השם של הבחורה כשאתם
מתחילים איתה?" שאלה שירן בהשתוממות.
"אז זו שני חלא? מגיל עמל?!"
"כן!" אמרה לימור.
"טוב, חבר'ה, אל תתעלפו לנו פה, אין לנו כוח להתקשר לאמבולנס
עכשיו", אמרה אלה.
עומדים שלושה בחורים עם פה פעור ועוד פה פעור של אסף ששמע את
המשפט האחרון של רפי. פה פעור של בחורים שמבינים שעשו טעות
בללכלך על בחורה רק בגלל דעות קדומות, ועוד בחורה שברגע אחד
התחילו לחבב. כעת משהו צפוי קרה.
"הדס, הדס, חכי, לאן את הולכת? אני רוצה לדבר איתך", התחנן
אסף.
"מי אתה בכלל שאני אדבר איתך, חתיכת מלוכלך חסר כבוד שכמותך."
"אני מצטער מתוקה שלי עשיתי טעות, לא ידעתי שהיא בחורה כל כך
מקסימה."
"למה שאני אאמין לך? ממש פגעת בי!"
"תני לי הזדמנות אחרונה..."
"עזוב אותי כבר, עשית מספיק!"
אסף החליט לעבור לשלב ב'. החבר'ה הבחינו לפתע בבחור מוכר שעולה
לבמה ושר שיר רומנטי לבחורה מוכרת וחמודה. הדס הייתה בהלם;
לאסף יש קול כל כך מדהים שמעולם לא שמעה. אסף תמיד התבייש
לשיר, לכן הבינה את גודל אהבתו, שהוא מוכן לשיר מול קהל שלם
ולהתגבר על הביישנות רק בשבילה. מיותר להזכיר את הנשיקה אך מה
שחשוב זה שהחבר'ה הרוויחו ידידה טובה, ודווקא הבחורה הכי לא
צפויה.
אולי יצא משהו מאלה ורפי, דני ניסה להתחיל עם שירן היפיפייה אך
התאכזב להכיר עוד בחור חתיך בשם אורי. היא נתנה לו נשיקה ואמרה
שהוא בחור חמוד מאוד. יאיר לא החליט עדיין אם הוא רוצה את שני
או את לימור, עד ששם לב ששתיהן כבר לא שם.
"היי, מותק, מי אתה?"
"אני יוסי, ואת?"
"אני לימור, נעים מאוד."
"אווו... שני, מה שלומך? שרת כל כך יפה היום! איך את מרגישה עם
הניצחון בידיים?"
"אני מרגישה נפלא, תודה רבה."
"יוסי, אתה נראה ממש טוב", אמרה לימור.
"אז שני, מה את עושה היום בערב?"