היא מביטה בו, קוראת לו.
היא אוהבת אותו מעבר לו עצמו.
שלווה צונחת על הים, על החדר
והיא אינה מסוגלת לקרב יותר מדי.
היא קוראת לו, היא בוכה.
עליה לומר לו מדוע זה כך,
ואולי זה המקום הזה,
אך היא איננה יכולה לדבר אליו.
בגלל האהבה הזו, היא בוכה.
היא מהתלת במוות ולא ידברו.
בגורל שהיא שרויה בו עכשיו
היא איננה יודעת אם אמת או דמיון. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.