ישבתי היום באוטובוס וחשבתי.
חשבתי על מה היה קורה אם הייתי בוחר לעשות דברים בצורה אחרת.
אם במקום לפנות ימינה במקומות מסויימים הייתי פונה שמאלה. אם
במקום להגיד משהו אחד הייתי אומר משהו שונה. מה היה קורה?
חשבתי הרבה, המצאתי לעצמי חיים חדשים לגמרי.
הייתי גר בתל אביב, לא הייתי מתגייס, חבל לבזבז זמן יקר כל
כך. הייתי כבר לומד, בטח קולנוע או משהו כזה, בין לבין גם
עובד. מוכר במקדולנדס, הולך להפגנות מדי פעם של השמאל, צועק
"אנחנו דור מזויין" וחוזר הביתה.
בטח הייתי הולך כל סוף שבוע למסיבות, מזיין את כל העולם.
יודעים מה? גם את אחותו, למה לא?
בטח לא הייתי מכיר את מי שאני מכיר היום. חבל, חלק הייתי
משאיר אפילו. את מי? את ההוא שגר ליד אורה בטוח שהייתי משאיר.
גם את זה שגר ליד יפעת. מי עוד? את מירי, גם זה בטוח.
וזהו. לא רוצה עוד אנשים.
מה עוד היה קורה לי בחיים אם הייתי בוחר אחרת? סביר להניח
שהייתי ממשיך לעשן, אבל לא רק סיגריות. הייתי מוצא את עצמי
בהרבה סופי שבוע בתור אסלה של מישהו מקיא. טוב, אין מה לעשות,
זה החיים שבחרתי לעצמי. איזה אידיוט.
הנה התחנה שלי.