ביחד.
שאון המים הזורמים,
מחול הציפורים,
נצנוץ פנסי הלילה האינסופי,
ההתגלגות המסחררת על המרבד הירוק,
יחפים היינו - יחפים נשארנו.

עלטה שחורה מחצה אותי,
ביום הפכפך זה כבה הכל,
דלת הפלדה המסתובבת אינה תחזור עוד -
בהינף יד אדיר,
ינעלו שערי הגיהנום לעד.

במשב רוח וסערה עזה,
אינך עוד בשדה ראייתי,
כעת זה כבר לא 6/6,
כעת זה ה - 9.9.
ואת אינך עוד,
ואני אינני...


                                                     
9.9.2001