גליון הארס בשדות לא שלנו
שלח בי מאכלת לקצור עצבות
מידותיו ייסרו תוגתי הרמה
כשליטפתי שיבולי הרס באויר
הריק מחלל הבאים בו לחיות
כפרח נוטף מהצפת אלימות גוהה
הולכת ובאה עם מרחיקי החלום שנגנז
בשחרית הימים שלא באו איתם
בפאה חופפת וזהה מקו הרקיע
שלא די לו בשקט הזה הנעלם

אנשי השררה ידברו בחופים לא שלנו
ימסכו עשן עננים על אלוהים
שלא קורא איתם את אותו הסיפור
ישתמשו בו ויניפו ראשו באוויר
על חרות הדגל והזוהמה
האוכלת את לשון הרע מדלקת
שפעת השופעת במרחבי השממה
טרם באתם אליה להיות ולהבנות
בתוכה בחרב ובחורמה
מתחת לשמי הדממה האפורים
ויפים עליכם בזמן הזה שנדם

זוהי הארץ וזהו הגליון העוטף אותה
באחיזת השקט הקרוב למחר
חלומו של קו הרקיע לשמוע
את אותה התמונה והקול
לאנשי האדמה והשלום