שמעון עובד / רגע לפני |
תמונתי, משתופף אל ראשה.
מישיר מבט לעין המנצחה.
סתם תמונה, ...כאילו.
בעיניים של אימא שלי,
ניצפו עולם ונופיו.
חכמה חינוך ואהבה.
כורי היתוך למעיינות החום,
שעמעמו להיכבות אל מחשכם.
לתזוזת זרת מגיבה,
משאלתי, בן זקוניה:
מצלמה מולנו אימא,
יודע אני כמה קשה,
פקחי עינייך ולו לשניה,
עם ספירת ה-שלוש.
וגידים נדרכו להידרך,
כף יד נפתחה להילחץ,
צמצמי עיניים הבזיקו,
תמלמלנה ...שמע ישראל
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|