נפש אחת / והכל רק נראה |
מכבלי הצופים
קהל גדול ודומם יושב מולי
אני על הבמה, לבדי
אף אחד מהם אינו מסתכל
אך אני הכוכבת, זורחת בהילה מסתורית
לאן שאני הולכת
הם איתי
שורות שורות של עיניים
עיניים גדולות, מזכוכית שקופה ומסנוורת
חלולות, ריקניות
אך עוקבות ונועצות
הן מחופשות, כל כך נבונות
לא זזות לכאן או לכאן
חדורות
בתוך תוכי, במעמקי נשמתי
אל תוך בשרי התמים
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|