[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








למה Dbeat


בית ראשון
בהתחלה היה קשה לא הייתה ביננו תקשורת
כמו מתבגרים רגילים ידענו ואהבנו להעביר ביקורת
החברות החזקה נשרפה כמו קטורת
את העבר שלנו בלב עם סכין אני חורט
וברגע של חוסר הבנה הכל נדם
שנינו התעצבנו כי לשנינו יש דם חם
יש בי עוד תקווה שזה לא תם
בכיתי וירקתי ת'דם ,כי לשם
עוד מעבר אל האופק הכל סובב קרח
החברות שלנו תחזור לפרוח כמו פרח
חתיכת טרח, למה אתה לא מבין
ניסיתי בכל דרך לגרום לך להאמין
שהקרבתי את הצמד בשביל החברות
לנסות לעבור על זה לשמר את הנאמנות
אחריות אני מוכן לקבל על עצמי
הלכת לדרכך ונותרתי לבדי

פיזמון:
למה אני נוטר טינה לאנשים
למה תוך שניה אני מתמלא בעצבים
ולמה קשה לי בך להאמין
כבר לא כועס ואת עצמי לא מבין
עכשיו זה לא הזמן לאבד את הראש
ממשיך בדרך שלי בלי לאבד צלם אנוש
אז התפרקנו אולי זה לטובה
חבל שהדבר היחידי שחיבר ביננו זו הנקמה


בית שני
פרקתי את העצבים על הסובבים אותי
כי רק מהמצב הזה פחדתי
השלמת איתה ואיבדת אותי
לפחות ייצא מיזה משו חיובי
מה לעשות לחבר אמיתי אין תחליף
מקווה שתצא מהכעס שלא יקרה פה ביף
כי התעייפתי באמת שאני כן
ההורים לא מבינים למה יש לי פרצוף של מסכן
הם לא יבינו אף אחד לא יבין
הצבע הירוק השתלט כולך הפכת לגרין (נשימה)
fuck em fuck them all
תנסה להרגיש את הכובד על הלב תרגיש את העול
שבי קורע אותי לגזרים בידיעה שיש מצב שלא נחזור כחברים
בשבילך הייתי מוכן לעשות הכל
אבל האש שרפה duck cover and roll

פיזמון:למה אני נוטר טינה לאנשים
למה תוך שניה אני מתמלא בעצבים
ולמה קשה לי בך להאמין
כבר לא כועס ואת עצמי לא מבין
עכשיו זה לא הזמן לאבד את הראש
ממשיך בדרך שלי בלי לאבד צלם אנוש
אז התפרקנו אולי זה לטובה
חבל שהדבר היחידי שחיבר ביננו זו הנקמה

בית שלישי
עבר יום שבוע שבועיים חודש
ניזכר מתחיל להרגיש בגרון את הגודש
שגודל וגודל מחוסר הבנה ותיסכול
אמרנו את המילים הכואבות שפגעו בנו בול
אתה חלול אני חלול ואין יותר שיקול
כמו שאתה אומר תשתיות רקובות אבל זה לא חיבול
של אף אחד אפילו לא שלו
מתי תבין שהוא ביכלל לא קשור לפה
זה היה רק אני ואתה שי ודורון
האגו הגדול שהיינו צריכים לסגור עמוק בתוך הארון
אז אל תגיד שזו לא הסיבה וזה  לא נכון
כי מצד אחר זה לא נתן לך לישון
תחייה את החיים שלך העיקר שתהנה
אני לך פה מחכה
אותך אני אוהב אם תרצה או לא תרצה
נהרס הכל ברגע שרציתי להיות איתך כנה
מקווה שטוב לך בלעדיי
מקווה שאתה יודע שהיית חלק גדול מחיי
היינו צריכים לחתוך אולי זה היה עוד חי
שעשית את הבחירה כאב להגיד ביי
שהיית לי חבר היית לי כאח
העבר שלנו חרוט בזכרוני אף פעם לא אשכח
חצי לב מדמם חצי מנותח
לא אשכח את החבר שהיה לי כאח


פיזמון:
למה אני נוטר טינה לאנשים
למה תוך שניה אני מתמלא בעצבים
ולמה קשה לי בך להאמין
כבר לא כועס ואת עצמי לא מבין
עכשיו זה לא הזמן לאבד את הראש
ממשיך בדרך שלי בלי לאבד צלם אנוש
אז התפרקנו אולי זה לטובה
חבל שהדבר היחידי שחיבר ביננו זו הנקמהx2







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
אני לא כוסית
כמו שאני נשמעת
אני כוסית כמו
שאני נקראת





תחיה טבת מתחכמת
בעזרת הסלוגן
וחושבת שזה יתן
לה נקודת זכות
אצל מישהו
ממקבלי ההחלטות,
מקסימום יתן לה
עוד סלוגן.


תרומה לבמה




בבמה מאז 1/5/06 7:15
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
דורון מוסביאן

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה