לצאת מכאן מהר
לרוץ עד אין קץ,
ולנשום עשן מפלסטיק
בלי עיגולים, חד, ישר.
תן לי אותם
עד שאתמוטט
עד שאמוטט אותם.
עד שלא אמצא אף אחד
כי הכיעור יעלה
ואתגלה מעליו.
ואשאר לבד.
לבדי בין המון חיוכים
וגם הם לא מבינים
שהם סתם שם
מנסים למצוא פינה שאין
לא קיימת,
רק חיוכים ואור זרקורים
ששורף לי את העיניים החלשות
גם אין לי ים גדול
רק אבן צלע הר
ואין בי שקט
רעש חזק
צל מתקרב
הוא מגיע
ומתקרב...
לצאת מכאן מהר
לרוץ עד אין קץ
עשן מפלסטיק. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.