[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







נורן בי
/
התאפקות

אצלם אסור להרגיש,
צריך להיות דיקט שלא נשבר.
לשמור הכל בבטן בלי לשחרר,
לחיות עם הכאב שלא נגמר.

לעבור הלאה כל יום מחדש,
לשכוח ולסלוח כאילו כלום לא קרה.
זה לא משנה שהכאב רק גדל
או אם אתה חי בלי לדעת למה.

להתנהג כרגיל, ולא לזכור נשכחות,
לעזוב את העבר אפילו בלי לבכות.
לשמור בבטן את כל הצרות,
לחיות באשליות שאני נהנית לחיות.

אבל החיים הם לא ככה,
הם לא שחור על לבן.
צריך להרגיש כדי להתגבר,
לצעוק, לבכות ולהתעצבן.

אם אסור להרגיש אז איך נאהב,
אם אסור לבכות אז איך נצחק.
הכל קשור בכמה חבלים,
שקושרים וגורמים לנו להישאר בחיים.

להביט ממבט שונה הם אומרים,
או דרך העיניים שלהם.
לקחת כדור של נשימה עמוקה,
לפקוח עניינים ולהתנהג כאילו כלום לא קרה...







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
יש משהו במוזיקת
פופ שפשוט מקפיץ
את הקול הקטן
בראש שלי... אתם
יודעים, זה
שצועק כל הזמן
"תרצח אותם!
תרצח אותם
עכשיו! לפני שהם
יתרבו!"

אני, מתחיל
לדאוג


תרומה לבמה




בבמה מאז 25/3/06 16:50
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
נורן בי

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה