נפשי כלתה לאהבה,

לקול הלמות הלב, לגעגוע,

אך היא, האהבה, עשתני שעשוע,

ביד קסמי דמיון ותעתוע.


נפשי כלתה לאלוהים,

אך הוא, האלוהים, נעל עצמו במחשכים,

מאחורי ריבוא פוסקים ומאה שערים.

......................................................................

נפשי כלתה לאלוהים,

לאמונת יחיד זכה מלאת אורה,

אך הוא, האלוהים, ספון באוהל התורה,

אסור ברצועות תפילין טובל במי הטוהרה.

.......................................................................

נפשי כלתה לריח השדות,

........................................................................

ואי מקום האהבה, זכה, תמה, וטהורה

ואי מקום האלוהים, אשר יאיר לה את אורה

ואי נפשי תועה שם בשבילים

אשר בהם ביקשה לפגוש האלוהים...

...........................................................................